מדבר חול בברבנט, יער ביצות בדורדרכט ואברש סגול בדרנטה — מדריך לפארקים הלאומיים של הולנד: מה יש בכל אחד, כמה עולה הכניסה, איך מגיעים ומתי הכי יפה.
הולנד היא אחת המדינות הצפופות באירופה, עם יותר מ-500 תושבים לקילומטר רבוע, ובכל זאת יש בה 21 פארקים לאומיים. זה נשמע כמו סתירה עד שמבינים איך זה עובד: הפארקים ההולנדיים הם לא מרחבי בר עצומים כמו באלסקה, אלא כיסים מוגנים בגודל של 20 עד 290 קילומטר רבוע — קטנים מספיק כדי לחצות ביום, ומגוונים מספיק כדי שכל אחד מהם ירגיש כמו נוף אחר לגמרי.
המדריך הזה עובר על הפארקים ששווים באמת סטייה מהמסלול, מה יש בכל אחד, כמה זה עולה, ואיך מגיעים לשם — כולל האמת הלא נעימה על תחבורה ציבורית לטבע ההולנדי.
למה בכלל ללכת לפארק לאומי בהולנד?
רוב הישראלים שמגיעים להולנד רואים אמסטרדם, אולי עוד עיר או שתיים, ותמונה של טחנות רוח. זה חבל, כי הנוף ההולנדי משתנה באופן קיצוני בין אזור לאזור: מדבר חול פנימי בברבנט, שדות אברש סגולים בדרנטה, יער ביצות בדרום הולנד, ואדמה שנוצרה מאפס בשנות ה-60 בפלבולנד. הכניסה לרוב הפארקים חינם, השבילים מסומנים מצוין, ורובם ידידותיים לאופניים לא פחות מלרגליים.
נקודה חשובה למי שבא מישראל: “טבע” בהולנד כמעט תמיד מנוהל. אין כאן שממה — יש נוף שתוכנן, מנוקז, נשתל ומתוחזק. זה לא פוגם ביופי, אבל זה משנה את הציפייה.
1. דה הוחה ולואה — הפארק המפורסם והיחיד שגובה כניסה
הפארק המוכר ביותר בהולנד, בין ארנהם לאפלדורן. 55 קמ”ר של יער אורנים, דיונות חול פנימיות ואברש, ובתוכו מוזיאון קרלר-מולר עם אחד מאוספי ואן גוך הגדולים בעולם. מה שהופך אותו למיוחד: כ-1,800 אופניים לבנים שעומדים בכניסות וזמינים לשימוש חופשי בלי תשלום נוסף.
מחירים 2026: מבוגר וילדים מגיל 13 — 13.85 יורו; ילדים 6–13 — 6.95 יורו; מתחת לגיל 6 — חינם. רכב, קרוואן או אופנוע — 9.80 יורו נוספים. חניה מחוץ לשערים — 4.90 יורו. כניסה למוזיאון קרלר-מולר נדרשת בנפרד. הפארק הוא קרן פרטית שכמעט לא מקבלת תקציב ממשלתי, ולכן הוא היחיד ברשימה עם דמי כניסה משמעותיים.
מדריך מפורט לפארק הזה יש לנו בעמוד פארק הוחה ולואה, וכדאי לשלב אותו עם מוזיאון הכפר ההולנדי הפתוח בארנהם.
2. דה בסבוס — יער הביצות שנוצר משיטפון
בין דורדרכט לוורקנדם משתרע נוף שלא נראה הולנדי בכלל: רשת של תעלות, איים קטנים, ערבות ובריכות שנוצרה אחרי שיטפון סנט אליזבת ב-1421. זה אחד המקומות הבודדים באירופה שבהם יש עדיין השפעת גאות ושפל על מים מתוקים, וגם אחד המקומות הטובים באירופה לראות בונים ונשרי זנב-לבן.
הדרך הנכונה לראות אותו היא מהמים. מרכז המבקרים בדורדרכט (Biesboschcentrum) מפעיל סירות שקטות חשמליות, וכן השכרת קיאקים וקאנו. שיט של שעה בפארק עולה בערך 15–20 יורו למבוגר, ומסלולים ארוכים יותר עם כניסה למוזיאון הבסבוס סביב 25–30 יורו. הכניסה לפארק עצמו — לשבילים ולמסלולי האופניים — חינם.
הפארק נוח במיוחד למי שכבר מטייל בדורדרכט או שמגיע מאזור סכרי הדלתא.
3. אאוסטפארדרספלאסן וניו לנד — הטבע שהומצא
פארק “ניו לנד” (Nieuw Land) בפלבולנד הוא בגודל 29,000 הקטאר הפארק הטבעי מעשה ידי אדם הגדול בעולם. כל האזור הזה היה קרקעית ים עד שנות ה-50, וכשייבשו אותו נועד השטח לתעשייה. הוא נשאר ריק, התמלא מים ועשבים, ותוך שנים ספורות הפך לאחד מאתרי הציפורים החשובים באירופה — עם כפופיות, כפנים, נשרי זנב-לבן וסוסי קוניק שרועים בחופשיות.
יש מספר מסתורי צפרות (vogelkijkhutten) עם מסלולי הליכה אליהם, והכניסה חינם. המרכז המרכזי, Natuurbelevingcentrum De Oostvaarders בלליסטאד, פתוח בדרך כלל בסופי שבוע ובחופשות. מי שמתעניין בסיפור ייבוש הקרקע יכול לשלב עם המדריך שלנו לפלבולנד ואורק.
4. ורריבן-וידן — ונציה של הביצות
באוברייסל, ממש ליד חיתהורן, נמצא אזור הביצות הגדול ביותר בצפון-מערב אירופה. הנוף כאן נוצר על ידי כריית כבול במשך מאות שנים: התעלות הישרות הן החפירות, והרצועות שביניהן הן המקום שבו ייבשו את הכבול. התוצאה היא רשת מים אינסופית עם קני סוף, אגמים ויערות ביצה.
אפשר לשכור סירת לחש (fluisterboot) בכ-25–35 יורו לשעה לסירה שלמה, או קאנו בסביבות 15 יורו. הכניסה לפארק חינם. אם אתם ממילא מגיעים לחיתהורן — קחו בחשבון שהיא עמוסה מאוד בשעות הצהריים, ושהתעלות של ורריבן ממש בסמוך שקטות לחלוטין.
5. דווינחלדרוולד — האברש הסגול של דרנטה
שטח האברש הרטוב הגדול ביותר במערב אירופה, כ-37 קמ”ר בדרנטה. השיא הוא בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר, כשכל המישור נצבע בסגול. הפארק מפורסם גם בשל שמי הלילה הכהים שלו — יש בו מסלול הליכת לילה מסומן, נדיר במדינה מוארת כמו הולנד. בסמוך נמצא טלסקופ הרדיו של וסטרבורק.
הכניסה חינם, החניונים חינם ברובם, ויש מרכז מבקרים בדווינחלו. אפשר לשלב עם המדריך שלנו לדרנטה ולהונבדן — קברי האבן הפרהיסטוריים שנמצאים באותו אזור.
6. זאוד-קננמרלנד — דיונות ליד הים, חצי שעה מאמסטרדם
הפארק הנגיש ביותר מאמסטרדם: 20 דקות ברכבת עד תחנת אוברוין או דרייהאוס-וסטרפלד, ומשם ישר לתוך דיונות חול, יערות ובקר סקוטי שרועה בחופשיות. אפשר לחצות את הפארק ברגל עד חוף בלוומנדאל בכ-שעה וחצי. הכניסה חינם, אבל בחלק מהכניסות יש דמי חניה. זו האופציה הטובה ביותר למי שיש לו חצי יום ואין לו רכב, ומשתלבת היטב עם יום בהארלם.
7. לונסה אן דרונסה דונן — “הסהרה של ברבנט”
בין טילבורח לס-הרטוחנבוס משתרע אחד ממדבריות החול הפנימיים הגדולים באירופה: כ-35 קמ”ר של דיונות לבנות נעות, בלי טיפת ים בסביבה. הנוף כל כך לא הולנדי שקשה להאמין. הפארק חינמי, נגיש היטב באופניים, ונמצא ממש ליד דן בוס ולא רחוק מאפטלינג — שילוב מצוין ליום שאחרי פארק שעשועים.
8. סחירמוניקאוח ואיי הוואדן — פארק לאומי שמגיעים אליו במעבורת
סחירמוניקאוח הוא האי הקטן ביותר מבין איי הוואדן המיושבים, וכולו — 54 קמ”ר של דיונות, מלחות וחוף באורך 18 קילומטר — מוגדר פארק לאומי. רכבים פרטיים כמעט אסורים עליו, מה שהופך אותו לאחד המקומות השקטים ביותר בהולנד. מגיעים במעבורת מלאווארסאוח בכ-45 דקות, ומסתובבים באופניים בלבד. ים הוואדן כולו הוא אתר מורשת עולמית של אונסק”ו בזכות מערכת הגאות והשפל הייחודית שלו.
מדריך מלא לאיים יש לנו בעמוד איי הוואדן, ולמי שמחפש את החוויה הכי מוזרה שיש שם — וודלופן, הליכה על קרקעית הים. האי טקסל, השכן הגדול יותר, מכיל בעצמו פארק לאומי (Duinen van Texel) והוא הנגיש מכולם מאמסטרדם.
איך מגיעים — והבעיה עם התחבורה הציבורית
ההולנדים פתרו את הבעיה הזו מזמן: מגיעים ברכבת לתחנה הקרובה, ומשם באופניים. מערכת OV-fiets מאפשרת לשכור אופניים כמעט בכל תחנת רכבת בכ-4.55 יורו ל-24 שעות, וזו הדרך הזולה והנוחה ביותר להגיע לרוב הפארקים ברשימה. למי שרוצה אופניים איכותיים יותר לכמה ימים אפשר גם להזמין אופניים מראש.
עם זאת, לדווינחלדרוולד, לבסבוס ולחלקים מאאוסטפארדרספלאסן — רכב הוא פשוט הרבה יותר יעיל. אם אתם מתכננים לראות שניים או שלושה פארקים באותו טיול, השכרת רכב כמעט תמיד תשתלם יותר משילוב של רכבות ומוניות. פירוט מלא במדריך השכרת רכב בהולנד.
לתכנון מסלולי רכיבה בין הפארקים, השיטה ההולנדית של רשת הצמתים היא הכלי הכי שימושי שתלמדו בטיול הזה, ויש לנו גם מדריך למסלולי אופניים כפריים.
כרטיסים ואטרקציות באזור אפלדורן והוולואה
אזור הוולואה מרכז את הפארק הלאומי המפורסם ביותר, את ארמון הט לו ומוזיאונים נוספים. אם אתם רוצים לסגור כרטיסים מראש (מומלץ בעונה):
וידאו: הבסבוס מהמים
מה לארוז
- מעיל רוח אטום למים. לא מטרייה — היא לא תשרוד את הרוח ההולנדית.
- נעליים אטומות. גם בקיץ השבילים בבסבוס ובוורריבן בוציים.
- קרם נגד קרציות ובדיקה בערב — מחלת ליים קיימת בוולואה ובדרנטה.
- משקפת. בלעדיה אאוסטפארדרספלאסן הוא בעיקר קנים.
- מזומן לא נדרש — כמעט הכל בכרטיס, וחלק מהמקומות לא מקבלים מזומן בכלל.
שאלות נפוצות
איזה פארק הכי מתאים אם יש לי רק יום אחד?
אם אתם ללא רכב — זאוד-קננמרלנד. אם יש רכב ואתם רוצים חוויה מלאה — דה הוחה ולואה, בעיקר בגלל השילוב עם מוזיאון קרלר-מולר.
הפארקים מתאימים לילדים?
מאוד. האופניים הלבנים בהוחה ולואה, הקאנו בבסבוס ומסתורי הצפרות בפלבולנד עובדים מצוין עם ילדים מגיל 6 בערך. מסלולים ארוכים בדיונות פחות. ראו גם מסלול 14 יום בהולנד עם ילדים.
מותר לישון או לקמפינג בתוך הפארקים?
לא בשטח פתוח. יש קמפינגים מוסדרים בשולי רוב הפארקים, וכן אתרי “natuurkampeerterrein” קטנים. פרטים במדריך קרוואן וקמפר בהולנד.
מתי העונה הכי יפה?
סוף אוגוסט עד אמצע ספטמבר לאברש הפורח, אפריל-מאי לציפורים ולירוק חדש, ואוקטובר לצבעי סתיו ביערות הוולואה.
לסיכום
הפארקים הלאומיים של הולנד לא ינצחו את האלפים בגובה, אבל הם מציעים משהו אחר: נגישות מוחלטת, מגוון נוף מפתיע במרחקים קצרים, וכמעט תמיד ללא תשלום. אפילו יומיים מתוך טיול של שבוע ישנו לגמרי את התחושה של הטיול. אם אתם בונים מסלול, שווה להתחיל מרוד טריפ בהולנד ולשלב פארק אחד או שניים בדרך. ולמי שעדיין מתכנן — כרטיסים לאטרקציות בהולנד כדאי לסגור מראש בעונה.
הגב