לנהוג בסירה בלי רישיון: המדריך להשכרת סירה בהולנד — ואיפה זה עולה 35 יורו

יש רגע אחד בהולנד שכמעט כל ישראלי מפספס. זה לא הרייקסמוזיאום ולא שדות הצבעונים — זה הרגע שבו אתם מקבלים לידיים הגה של סירה קטנה, בלי מדריך, בלי קבוצה מאורגנת ובלי אף אחד שאומר לכם לאן לנסוע. בהולנד זה חוקי לחלוטין, זה לא דורש שום רישיון, וזה מתחיל במחיר של ארוחת צהריים.

המדינה הזאת בנויה על מים. יש בה יותר קילומטרים של תעלות שיט מאשר של מסילות רכבת, וכמעט בכל עיירה יש מזח עם שלט “Bootje huren” — להשכיר סירה. המדריך הזה מסביר בדיוק מה מותר, כמה זה עולה בכל אזור, ואיך לא להרוס לעצמכם את היום.

החוק: מתי צריך רישיון ומתי לא

הכלל ההולנדי פשוט להפליא, וכדאי לזכור אותו: אתם צריכים רישיון שיט (vaarbewijs) רק אם הסירה ארוכה מ-15 מטר, או אם היא מסוגלת לנסוע מהר מ-20 קמ”ש. כל סירה שעומדת בשני התנאים — קצרה מ-15 מטר ואיטית מ-20 קמ”ש — מותרת לכל אחד, בלי מבחן, בלי טופס ובלי ניסיון קודם.

בפועל, כמעט כל צי ההשכרה לתיירים בהולנד נופל בדיוק בקטגוריה הזו. הסירות מוגבלות טכנית במהירות, וזה מכוון: זו הסיבה שמשפחה שלא נגעה בהגה סירה מעולם יכולה לצאת לתעלות תוך עשר דקות הדרכה.

לגבי גיל: הקברניט אמור להיות בן 18 ומעלה. בני 16–17 רשאים להפעיל סירה שאינה דורשת רישיון, וילדים מתחת לגיל 16 רק בליווי מבוגר על הסיפון. חברות ההשכרה עצמן לרוב מחמירות ודורשות גיל 18 או 21 מהחותם על החוזה, אז בדקו את התנאים בעת ההזמנה.

סירת לחישה — מה זה בכלל

המונח שתפגשו הכי הרבה הוא fluisterboot, מילולית “סירת לחישה”. אלו סירות פתוחות עם מנוע חשמלי שקט לחלוטין, בלי ריח דלק ובלי רעש. במקומות מסוימים בהולנד — חיתהורן היא הדוגמה הבולטת — סירות מנוע דלק פשוט אסורות בתעלות המרכזיות, ולכן כל הצי חשמלי.

המשמעות המעשית: אתם שומעים ציפורים, מים וקולות מהגדה, ולא מנוע. עם ילדים זה הבדל עצום, כי אפשר לדבר בקול רגיל.

הסוג השני שתראו הוא sloep — סלופ, סירה פתוחה גדולה ויציבה יותר, עם ספסלים מסביב ולעיתים שולחן במרכז. זו הסירה הקלאסית לחבורה של שישה עד עשרה אנשים.

כמה זה עולה — לפי אזור

חיתהורן: הכי זול, הכי מפורסם

הכפר בלי הכבישים הוא גם המקום הזול בהולנד להשכיר בו סירה. סירת לחישה קטנה לארבעה נוסעים מתחילה סביב 35 יורו לשעתיים, ויום שלם נע בערך בין 75 ל-95 יורו לסירה. סירות גדולות יותר לשמונה עד עשרה אנשים עולות יותר, אבל כשמחלקים למספר הנוסעים זה עדיין זול מאוד.

שעתיים מספיקות לסיבוב בתעלות הכפר עצמו. אם אתם רוצים גם לצאת אל אגם Bovenwijde שמאחורי הכפר — קחו ארבע שעות לפחות. כתבנו על הכפר עצמו, על השעות שבהן הוא ריק ועל השאלה אם הוא שווה את הנסיעה, בהמדריך המלא לחיתהורן.

אם אתם מעדיפים שמישהו אחר ינווט, או שאתם מגיעים מאמסטרדם בלי רכב, אלו האפשרויות הזמינות היום באזור חיתהורן:

אמסטרדם: יקר, אבל חוויה אחרת לגמרי

לנווט בעצמכם בתעלות אמסטרדם זו חוויה שונה מכל שיט מאורגן. אתם עוצרים איפה שאתם רוצים, נכנסים לתעלות צדדיות שסירות התיירים לא נכנסות אליהן, ומגלים שהעיר נראית אחרת לגמרי משני מטר מעל פני המים.

המחירים: סלופ לשעתיים מתחיל סביב 79–98 יורו, שלוש שעות בערך 89–140 יורו, וארבע שעות סביב 170 יורו. זה מחיר לסירה שלמה, לא לאדם, אז עם שישה נוסעים זה נעשה הגיוני מאוד. רוב החברות דורשות פיקדון בכרטיס אשראי ומחזירות אותו בסיום.

שתי אזהרות חשובות. הראשונה: התנועה בתעלות המרכזיות באמסטרדם בקיץ צפופה באמת, ויש כללי מתן זכות קדימה — הסירות הגדולות תמיד גוברות. אם זו הפעם הראשונה שלכם, התחילו בתעלות השקטות של המערב (Jordaan) ולא בתעלה הראשית. השנייה: חלק מהתעלות סגורות לתנועה פרטית בשעות מסוימות. חברת ההשכרה תיתן לכם מפה — קראו אותה.

מי שמעדיף לשבת ולתת למישהו אחר לנהוג ימצא את כל האפשרויות במדריך שיט התעלות באמסטרדם.

פרישלנד: המגרש האמיתי

מי שרוצה יותר מסיבוב של שעתיים צריך לנסוע צפונה. פרישלנד היא מחוז האגמים של הולנד — עשרות אגמים מחוברים בתעלות, עיירות שיט קטנות, וצי השכרה עצום שכולל גם סירות עם תא לינה. אפשר לשכור בית-סירה לשלושה עד שבעה ימים, לישון עליו ולעבור בין עיירות.

גם כאן החוק זהה: כל עוד הסירה קצרה מ-15 מטר ומוגבלת ל-20 קמ”ש — אין צורך ברישיון. חברות ההשכרה בפרישלנד רגילות לתיירים חסרי ניסיון ונותנות הדרכה של כשעה לפני היציאה, כולל תרגול עגינה.

העונה הראשית היא מאי עד ספטמבר, והמחירים בשיא הקיץ (יולי–אוגוסט) גבוהים בעשרות אחוזים מאשר במאי או בספטמבר. אם יש לכם גמישות — ספטמבר הוא ההימור הטוב ביותר: מים שקטים, מחירים סבירים ואור נעים. הרחבנו על המחוז כולו במדריך פרישלנד.

שלושה מקומות נוספים ששווה להכיר

• אוטרכט — התעלה העתיקה (Oudegracht) עם המזחים התת-קרקעיים והמסעדות על המים היא אחד המסלולים היפים בהולנד, וקצר מספיק לשעה־שעתיים.
• אגמי לוסדרכט — כחצי שעה דרומית-מזרחית מאמסטרדם, אזור שיט אהוב על ההולנדים עצמם, עם הרבה פחות תיירים ומחירים נמוכים יותר מהעיר.
• חרונינגן ותעלות הצפון — עיר סטודנטים עם רשת תעלות נעימה ומחירי השכרה נמוכים יחסית.

איך זה נראה באמת

שבעה דברים שכדאי לדעת לפני שאתם עולים

1. הזמינו מראש בעונה. בסופי שבוע של יולי ואוגוסט הסירות בחיתהורן ובאמסטרדם נגמרות. באמצע השבוע בספטמבר תוכלו להגיע ולקחת במקום.
2. בדקו מה כלול בפיקדון. רוב החברות גובות פיקדון של 100–250 יורו בכרטיס אשראי. ודאו שיש לכם מסגרת פנויה, ובדקו את הנושא הזה יחד עם כללי התשלום בכרטיס אשראי בהולנד.
3. מזג האוויר משנה הכל. סירה פתוחה בגשם הולנדי אופקי היא לא כיף. בדקו תחזית בבוקר, וקחו שכבה חמה גם ביולי — על המים תמיד קר יותר ממה שנדמה.
4. אין שירותים על הסירה. תכננו עצירות. בחיתהורן ובאוטרכט יש מסעדות עם מזח פרטי שמאפשרות עגינה ללקוחות.
5. אלכוהול והגה לא הולכים יחד. בהולנד יש מגבלת אלכוהול גם לקברניט סירה, וזו אותה מגבלה כמו לנהג רכב.
6. אתם רשאים לעגון כמעט בכל מקום שאין בו שלט איסור, וזו אחת החירויות הנעימות של השיט ההולנדי — עוצרים לפיקניק על גדה, ממשיכים כשמתחשק.
7. הסוללה מוגבלת. סירה חשמלית עם סוללה חלשה נעצרת. שאלו כמה שעות שיט נותרו בסוללה לפני שאתם יוצאים, ואל תמתחו את הגבול.

עם ילדים: מה באמת עובד

שיט עצמאי הוא אחת האטרקציות המשפחתיות המשתלמות ביותר בהולנד, אבל יש כמה דברים שכדאי להתאים. ראשית, חגורות הצלה לילדים ניתנות בכל חברת השכרה רצינית ללא תוספת תשלום — אם לא הציעו לכם, בקשו. בהולנד אין חובה חוקית גורפת לחבוש אותן על סירה איטית, אבל אין שום סיבה לוותר.

שנית, קצרו ציפיות. שעתיים זה בדיוק הזמן שבו ילד בן שש עדיין נהנה; ארבע שעות עלולות להסתיים בבכי. בחיתהורן אפשר להשכיר לשעתיים ולהאריך במקום אם הכל הולך טוב, וזו הגישה הנכונה.

שלישית, תנו להם להגה. ההגה של סירת לחישה איטית הוא כמעט חסין תקלות, והרגע שבו ילד מבין שהוא באמת נוהג בכלי שיט הוא בדרך כלל הזיכרון החזק ביותר שיישאר מהטיול כולו. פשוט שבו לידם, ותנו להם מרחב.

איך מגיעים לנקודות ההשכרה

חיתהורן היא הבעייתית מבין כולן: הרכבת מגיעה רק עד שטיינוויק (Steenwijk), ומשם צריך אוטובוס או מונית של כעשר דקות. אמסטרדם, אוטרכט וחרונינגן — הכל בהליכה מהתחנה המרכזית. פרישלנד ולוסדרכט מחייבות למעשה רכב.

מי שמתכנן כמה נקודות שיט באותו טיול ימצא שרכב שכור בהולנד פותח את כל האזורים הכפריים, וכדאי לקרוא לפני כן את כללי הנהיגה והחניה בהולנד. לחלופין, העברה פרטית מוזמנת מראש פותרת את הקטע האחרון לחיתהורן בלי לחכות לאוטובוס. אם אתם משלבים את השיט עם שהייה ארוכה יותר, שווה להסתכל על כפרי הנופש בהולנד — רבים מהם יושבים ממש על המים ומשכירים סירות ללקוחות בהנחה.

ולסיום, אם אתם מחפשים אטרקציות נוספות לשלב באותו יום, הכרטיסים באזור חיתהורן ורשימת האטרקציות בכל הולנד הן נקודת פתיחה טובה.

שורה תחתונה

אם יש לכם שעתיים פנויות ו-40 יורו — קחו סירה בחיתהורן. אם יש לכם חצי יום וחבורה — סלופ באמסטרדם. ואם יש לכם שבוע ורצון לראות את הולנד כפי שההולנדים רואים אותה — סירת לינה בפרישלנד היא ההימור שיישאר איתכם הרבה אחרי שתשכחו באיזה מוזיאון הייתם.