כל יום שישי בבוקר, בין אפריל לספטמבר, נושאים באלקמאר גבינות על אלונקות עץ בדיוק כמו לפני 400 שנה. מדריך מלא: שעות, איך מגיעים מאמסטרדם, כמה זמן להישאר, ומה עוד יש בעיר שרוב התיירים לא רואים.
יש אטרקציות בהולנד שנבנו בשביל תיירים, ויש אטרקציות שהתיירים פשוט התלוו אליהן. שוק הגבינות של אלקמאר שייך לקבוצה השנייה. הוא פועל ברציפות מאז 1593 — כלומר עוד לפני שאמסטרדם בנתה את טבעת התעלות שלה — ובמשך רוב ההיסטוריה הוא לא היה מופע אלא בורסה של ממש: כאן נקבע מחיר הגבינה של חצי הולנד.
היום זה כבר לא מסחר אמיתי, אבל הטקס נשמר כמעט ללא שינוי: סבלי גבינה בכובעים צבעוניים, אלונקות עץ שקוראים להן berrie, ריצה קצובה שנשמעת כמו הליכה מהירה אבל מרגישה כמו ריקוד, ו-30 טון גבינה שנערמות בכיכר אחת קטנה. זה חינם, זה לוקח שעתיים, וזה אחד הדברים ההולנדיים ביותר שתראו בחיים.
מתי בדיוק זה קורה — וזה החלק שאנשים מפספסים
השוק פועל רק בימי שישי בבוקר, בין 10:00 ל-12:30, ורק בעונה — בערך מתחילת אפריל עד סוף ספטמבר. זהו. אם הגעתם לאלקמאר ביום רביעי, תראו כיכר יפה ובניין שקילה עתיק, אבל לא תראו שוק.
שתי הרחבות שכדאי להכיר:
- שוק ערב (Avondkaasmarkt) — בחודשי יולי ואוגוסט מתקיים גם שוק ערב בימי שלישי, בערך בין 19:00 ל-21:00. פחות עמוס בהרבה, תאורה יפה יותר לצילום, וכל הכיכר מסביב מלאה בשולחנות של בתי קפה.
- יום הפתיחה — השוק הראשון של העונה הוא אירוע בפני עצמו, עם תהלוכה וטקסים. גם הכי עמוס.
הכניסה לצפייה בשוק היא חינם. יש יציע ישיבה בתשלום סמלי בצד הכיכר עבור מי שרוצה מקום מובטח, אבל בכנות — אם תגיעו ב-9:15 תמצאו מקום מצוין בשורה הראשונה בחינם.
איך מגיעים מאמסטרדם (וזה קל מכפי שנדמה)
אלקמאר יושבת 40 ק״מ צפונית לאמסטרדם, ויש רכבת ישירה מאמסטרדם סנטרל — נסיעה של כ-35–40 דקות, בערך ארבע רכבות בשעה. מתחנת אלקמאר לכיכר Waagplein זו הליכה נעימה של 10–12 דקות דרך מרכז העיר. אין שום צורך ברכב, ואין שום צורך בסיור מאורגן.
עלות: כרטיס כיוון אחד עומד על כ-9–10 יורו, כלומר בערך 20 יורו הלוך־חזור. אם אתם מתכננים עוד נסיעות רכבת באותו יום, שווה לבדוק את האפשרויות הזולות יותר שריכזנו במדריך שלנו על תחבורה ציבורית בהולנד, ובמיוחד את השימוש ב־OVpay עם כרטיס אשראי רגיל — שחוסך את כל הסיפור של רכישת כרטיסים.
טיפ תזמון: צאו מאמסטרדם ברכבת של 8:45–9:00 לכל המאוחר. הכיכר מתמלאת מ-9:30, ומי שמגיע ב-10:00 בדיוק רואה בעיקר גב של אנשים אחרים.
מה בעצם רואים שם: המדריך לשלושים הדקות הראשונות
הטקס מתנהל לפי סדר קבוע, ואם יודעים מה קורה — הוא הרבה יותר מעניין:
- הפריסה (מ-7:00 בבוקר) — אלפי גבינות גאודה ואדם צהובות נערמות על הכיכר בשורות מושלמות. שווה להגיע מוקדם רק בשביל זה.
- הפעמון ב-10:00 — פעמון בניין ה-Waag מצלצל, והשוק נפתח רשמית.
- הטעימה והמיקוח — קונים “רשמיים” חותכים פרוסה, מריחים, מפוררים בין האצבעות. המיקוח נסגר ב-handjeklap: מחיאת כף בין הקונה למוכר. עסקה סגורה.
- הסבלים — כאן מתחיל המופע. הסבלים שייכים לארבע “חברות” (veemen) שכל אחת מזוהה בצבע כובע: אדום, כחול, ירוק וצהוב. הם נושאים אלונקה שעליה עד כ-130 ק״ג גבינה, בקצב הליכה מיוחד שנועד לספוג את הזעזועים.
- השקילה — הגבינות נשקלות במאזני ה-Waag ההיסטוריים, ואז נטענות בחזרה.
הפרשנות בכיכר ניתנת בהולנדית, אנגלית וגרמנית, אז לא תישארו באוויר.
שלוש שעות אחרי השוק: מה עושים באלקמאר
וזו הטעות הכי נפוצה — אנשים מגיעים ב-10:00, יוצאים ב-12:00, וחוזרים לאמסטרדם. חבל. אלקמאר היא עיר תעלות שלמה מהמאה ה-17, בלי ההמונים של אמסטרדם ובמחירים נמוכים בהרבה.
- מוזיאון הגבינה ההולנדי (Hollands Kaasmuseum) — בתוך בניין ה-Waag עצמו, בקומות מעל הכיכר. כניסה בסביבות 6–7 יורו, שעה מספיקה. בונוס: מהחלונות יש מבט מלמעלה על השוק.
- כנסיית לאורנס הגדולה (Grote Sint-Laurenskerk) — כנסייה גותית מהמאה ה-15 עם אחד העוגבים העתיקים בעולם שעדיין מנגנים.
- שיט תעלות — סירות יוצאות מהמרכז לסיבוב של כ-45 דקות, בסביבות 12–14 יורו. שקט בהרבה משיט התעלות באמסטרדם.
- מוזיאון הבירה הלאומי (De Boom) — במבשלה היסטורית, כולל בירה בסוף הסיור.
- ה-Waagplein אחרי הצהריים — כשהגבינות נעלמות, הכיכר הופכת לאחת מכיכרות הטראסה הנעימות בהולנד.
אלקמאר על אופניים: הסיבה האמיתית להישאר
אלקמאר יושבת בלב צפון הולנד, בין שדות הפרחים לים. השכרת אופניים במרכז העיר עולה בסביבות 12–15 יורו ליום, ותוך 20 דקות רכיבה אתם בשדות פתוחים, טחנות רוח וכפרים כמו De Rijp ו-Graft — מהיפים באזור. אם אתם רוצים לשריין אופניים או קטנוע מראש, אפשר להשוות מחירי השכרת אופניים בהולנד כאן. מי שמחפש מסלולים מוכנים ימצא כמה מהם במדריך מסלולי האופניים הכפריים שלנו.
אפשרות נוספת ומצוינת: לשלב את אלקמאר עם יום בזאנסה סחאנס או בוולנדם ומרקן — כולם על אותו ציר צפוני, וקל לחבר ביניהם ברכב שכור. אם זה הכיוון, כאן משווים מחירי השכרת רכב בהולנד.
איפה אוכלים (ומה קונים)
אל תקנו את הגבינה בכיכר עצמה — שם המחירים תיירותיים. לכו 200 מטר לרחוב Langestraat או לחנויות הגבינה הקטנות סביב Mient. גבינה מיושנת (oude kaas) של 12–18 חודשים היא הדבר שאתם באמת רוצים, ומחירה בסביבות 15–22 יורו לק״ג.
לארוחה: הכיכר עצמה מלאה בבתי קפה עם טראסה, מנה עיקרית בסביבות 18–25 יורו. לרעבים באמת — kibbeling (נתחי דג מטוגנים) בדוכן בשוק, בסביבות 7–9 יורו למנה. אם אתם רוצים להבין מה עוד שווה לטעום בהולנד, יש לנו מדריך שלם לאוכל ההולנדי.
רגע, מה ההבדל בין גאודה לאדם? (וכמה מילים על גבינה הולנדית)
אם אתם עומדים מול ערימה של גבינות עגולות ולא מבינים מה ההבדל, הנה הקיצור. הולנד מייצרת בערך 900 אלף טון גבינה בשנה ומייצאת יותר גבינה מכל מדינה אחרת בעולם. שתי המשפחות המרכזיות:
- גאודה (Goudse kaas) — כ-60% מכלל הייצור ההולנדי. גלגל שטוח ועגול בקוטר של 30–40 ס״מ, שומן חלב מלא, טעם שמתעצם עם הגיל. השם מגיע מהעיר חאודה, שם הייתה הבורסה — לא מהמקום שבו היא יוצרה.
- אדם (Edammer) — הכדורים המצופים בשעווה אדומה. דלת שומן יחסית, טעם עדין יותר, נשמרת היטב — ולכן הייתה גבינת הספנים ההולנדים במאות ה-17 וה-18.
הסיווג לפי גיל הוא מה שבאמת קובע את הטעם, וכדאי להכיר את המילים לפני שאתם קונים:
- Jong (4 שבועות) — רך, חלבי, לא מעניין במיוחד.
- Belegen (4 חודשים) — האיזון הפופולרי, זה מה שהולנדי ממוצע אוכל בכריך.
- Oud (10–12 חודשים) — קשה, חד, מלוח. זה מה שאתם רוצים לקחת הביתה.
- Overjarig (18 חודשים ומעלה) — גבישי מלח שנשברים בין השיניים, טעם עמוק כמעט כמו פרמזן.
שתי גרסאות שכדאי לחפש בדוכנים: גבינה עם komijn (זרעי כמון) שנקראת Leidse kaas, וגבינת עזים מיושנת שהולנד עושה טוב בהרבה ממה שמצפים.
ואם אתם כן רוצים סיור מאורגן
אלקמאר עומדת בפני עצמה מצוין ואין שום צורך במדריך. אבל אם אתם מעדיפים יום אחד שמחבר כמה עצירות — אלקמאר, זאנסה סחאנס, וולנדם ומרקן באותו סיבוב — יש סיורים יוצאים מאמסטרדם שעושים בדיוק את זה, בדרך כלל בין 60 ל-90 יורו לאדם כולל הסעה:
אפשר גם לעבור על הסיורים היוצאים מאמסטרדם ולסנן לפי משך ומחיר. שימו לב שסיור מאורגן כמעט תמיד יקר פי שניים מלעשות את זה ברכבת לבד — הוא קונה לכם נוחות, לא כסף.
ארבע טעויות שאנשים עושים באלקמאר
- להגיע בשעה 10:00 בדיוק. אז כבר יש שלוש שורות של אנשים לפניכם. 9:20 זה הזמן.
- לעמוד בצד הדרומי של הכיכר. השמש מגיעה מדרום-מזרח בבוקר, כלומר תצלמו נגד השמש. עמדו בצד הצפוני של Waagplein.
- לצאת מייד בסיום. ב-12:30 כל התיירים נעלמים והעיר הופכת לנעימה במיוחד. זה הזמן הכי טוב לשוטט.
- לבוא בשישי האחרון של ספטמבר בלי לבדוק. תאריך הסיום של העונה משתנה משנה לשנה. בדקו באתר הרשמי לפני שאתם קובעים את היום.
וידאו: איך זה נראה במציאות
שאלות שחוזרות
צריך להזמין מקום מראש? לא. הצפייה חינמית ופתוחה. רק להגיע מוקדם.
מתאים לילדים? מאוד. זה קצר, צבעוני, יש ריצה ויש גבינה. שווה לשלב עם מוזיאון הגבינה שמאוד ידידותי לילדים. עוד רעיונות במדריך אמסטרדם עם ילדים.
יורד גשם — זה מתבטל? בדרך כלל לא. השוק מתקיים גם בגשם קל. רק בסופות ממש מבטלים. קחו מעיל.
יש שווקי גבינה אחרים בהולנד? כן — אדם (Edam) בקיץ בימי רביעי, חאודה (Gouda) בקיץ בימי חמישי, וּוּרדן. אלקמאר הוא הגדול והוותיק מכולם. על חאודה כתבנו מדריך נפרד.
כמה זמן להקצות? חצי יום זה מינימום. יום שלם — וזה הופך לאחד הימים הטובים בטיול.
סיכום: למי זה מתאים
שוק הגבינות של אלקמאר הוא לא “אטרקציה מספר 1” של הולנד, והוא לא מנסה להיות. הוא דבר אחד שהוא עושה מצוין: נותן לכם חצי יום שבו אתם לא מרגישים כמו תיירים בתור, אלא כמו אנשים שנקלעו למסורת מקומית שממשיכה להתקיים כי מישהו מתעקש. תוסיפו לזה עיר תעלות שקטה, מחירים הגיוניים ורכבת ישירה של 35 דקות — וקשה למצוא סיבה לוותר.
המרשם הקצר: רכבת של 8:45 מאמסטרדם, כיכר ב-9:20, שוק עד 12:30, מוזיאון גבינה, ארוחת צהריים על הטראסה, אופניים או שיט אחר הצהריים, וחזרה ב-17:00. יום שלם, בערך 60–80 יורו לאדם, בלי סיור מאורגן.
אוהבים ימים כאלה — מסורת מקומית אמיתית במקום אטרקציה משופצת? נסו גם את מבשלות הבירה של הולנד ואת דרנטה וההונבדים.
המחירים והשעות נכונים לאוגוסט 2026 ועשויים להשתנות — כדאי לוודא באתר הרשמי לפני הנסיעה.






הגב