חיתהורן: שעות העומס כתובות בתקנון העירייה — והחניה החינמית ריקה

כמעט כל מדריך לחיתהורן פותח באותה עצה: תגיעו מוקדם, לפני ההמונים. זו עצה סבירה, אבל היא ניחוש. מה שקיים בפועל הוא מסמך — מדיניות השיט וההשכרה של עיריית סטיינוויקרלנד, שמגדירה במפורש מתי תעלת הכפר נמצאת תחת משטר מגביל: בין 11:00 ל-17:00, בחודשים יולי ואוגוסט ובחגים הרשמיים בלבד. מחוץ לחלון הזה מגבלת רוחב הסירות בתעלה המרכזית פשוט לא חלה. הרשות המקומית כבר מיפתה עבורכם את שעות הלחץ, ופרסמה אותן.

החלון שהעירייה סימנה בעצמה

מדיניות השיט הנוכחית אושרה במועצת העיר בדצמבר 2020 ונכנסה לתוקף ב-2021 בכל שטח העירייה. היא ביטלה דווקא שתי הגבלות שהיו קיימות קודם: המספר המרבי של סירות השכרה וסירות שיט מאורגן, והמידות המרביות שלהן. במקומן נכנסו שני מנגנונים אחרים — מגבלת רוחב בתעלת הכפר בשעות ובתאריכים שצוינו, ואגרה שנתית שמפעילי הסירות משלמים על הזכות לשוט שם.

האגרה מדורגת לפי גודל הכלי: 50 יורו לפונטר עץ מסורתי, 500 יורו לסירת השכרה או שיט צרה, ו-1,500 יורו לסירה רחבה. זו לא טריוויה בירוקרטית — היא מסבירה בדיוק למה פונטר עולה לכם פחות מסירה ממונעת רחבה, ולמה מפעילים דוחפים את הכלים היקרים דווקא בשעות שבהן מותר להם. במקביל, כל סירות ההשכרה והשיט אמורות לעבור עם הזמן להנעה חשמלית מלאה.

סעיף נוסף ששווה להכיר לפני שמזמינים: סירות של בתי הארחה, B&B ופארקי נופש מותרות בהשכרה לאורחים שלהם בלבד. אם מצאתם פארק נופש שמציע סירה במחיר טוב ואתם לא ישנים שם — סביר שתיתקלו בסירוב במקום.

העומס עצמו מדיד. עיריית סטיינוויקרלנד מפעילה מצלמות ספירה בתעלה, ומפרסמת את הנתונים לגורמים המקומיים אחת לשבועיים. השיא שנרשם עד כה: שבת, 16 באוגוסט 2025, עם 1,652 מעברי סירות בנקודת המדידה “עמוד 2” — היום העמוס ביותר מאז שהמדידה החלה.

חניה: הבעיה היא לא מחסור, אלא גוגל

בחיתהורן יש בערך 1,620 מקומות חניה, בשלושה אשכולות: כ-610 במרכז הכפר, כ-710 לאורך הכניסה הדרומית (מכיוון מפל או זוורטסלאוס), וכ-300 בכניסה הצפונית (מכיוון סטיינוויק או בלוקזיל). רובם המוחלט חינם. הבעיה היא שחיפוש “Giethoorn” בגוגל מוביל כמעט תמיד לשלושת החניונים המרכזיים, ולכן הם מתמלאים ראשונים — בזמן שמאות מקומות עומדים פנויים כמה מאות מטרים משם.

שני חניונים גובים תשלום סמלי של כ-4 יורו ליום, אחד מהם מאחורי מחסום. כאן נדרשת זהירות: המקור שמפרסם את התעריפים מציין לצדם שנים שונות (2024 לאחד, 2020 לשני), כך שייתכן שהמחיר השתנה. לעומת זאת נתון אחד חד־משמעי: חניה מחוץ לאזורי החניה המסומנים עולה 120 יורו, והאכיפה פעילה. על מדיניות החניה ההולנדית בכללותה כתבנו בנפרד במדריך החניה, המחירים והקנסות בהולנד.

כמה באמת עולה סירה

המחירים משתנים בין מפעילים, אבל אפשר לתת עוגן מדויק. אצל אחד המשכירים הוותיקים במרכז הכפר, תעריפי היום המלא הם: פלויסטרבוט (סירה חשמלית שקטה) החל מ-89 יורו, ולסירה ל-10 נוסעים 129 יורו. סירת קונסולה חשמלית ל-5 נוסעים 129 יורו, ול-8 נוסעים 149 יורו. קיאק ליחיד 29 יורו ליום, קאנו קנדי מ-32 יורו, פונטר מסורתי ל-2–6 אנשים 40 יורו, ועם מפרש 45 יורו. יש גם מבצע של ארבע שעות בפלויסטרבוט ל-1–5 נוסעים ב-75 יורו.

שתי מגבלות שכדאי לרשום: ההשכרה פועלת בין 9:30 ל-17:30 בלבד, ורק מאפריל עד אוקטובר. מי שמגיע בנובמבר או בפברואר ומצפה לשוט בתעלות — יגלה שרוב הכלים לא במים.

להגיע בלי רכב: אין תחנת רכבת בחיתהורן

זו הנקודה שמפילה הכי הרבה מסלולים. בחיתהורן אין תחנת רכבת, ואי אפשר להגיע אליה ברכבת ישירה משום מקום. שתי האפשרויות המעשיות:

• דרך סטיינוויק: רכבת מאמסטרדם לתחנת Steenwijk, כשעה וחצי, ומשם אוטובוס 70 או 270 — כ-15 דקות. מתחנת Kerkweg זו הליכה של כארבע דקות לכפר.
• דרך זוולה: רכבת לזוולה ומשם קו 70. שימו לב שקו 70 יוצא מזוולה בתדירות של פעם עד פעמיים בשעה בלבד, כך שפספוס אחד עולה בזמן המתנה ארוך.

סך הכול, הנסיעה מאמסטרדם אורכת כשעתיים עד שעתיים וחצי לכיוון. זה אומר שיום שלם בחיתהורן בתחבורה ציבורית הוא בערך חמש שעות נסיעה. שווה לבדוק מראש את אפשרויות כרטיסי הרכבת הזולים בהולנד, ולוודא שאתם מבינים איך עובד התשלום בתחבורה הציבורית עם OVpay — כי גם באוטובוס צריך לתקף בכניסה וביציאה.

המוזיאון היחיד בכפר — ובחורף הוא סגור רוב השבוע

מוזיאון חיתהורן, ‘t Olde Maat Uus, הוא בית חווה מקורי והמקום היחיד בכפר שמראה איך חיו כאן לפני יותר ממאה שנה מכריתת כבול ובניית פונטרים. המחירים: 7.50 יורו למבוגר, 2.50 יורו לילדים 4–12, חינם עד גיל 3, וחינם עם Museumkaart.

שעות הפתיחה הן העיקר כאן. בעונת הקיץ (1 באפריל עד 31 באוקטובר) המוזיאון פתוח כל יום 11:00–17:00. בעונת החורף (1 בנובמבר עד 31 במרץ) הוא פתוח רק בימי שישי, שבת, ראשון ושני, 11:00–16:00 — כלומר סגור בשלישי, רביעי וחמישי. בחופשות חג המולד והאביב הוא פותח מדי יום 11:00–16:00.

כמה אנשים באמת מגיעים לכאן

המספרים ראויים לזהירות, כי המקורות לא מסכימים ביניהם וההגדרות שונות (“מבקרים” מול “ביקורים”). הטווח שעולה מהדיווחים המקומיים לשנים האחרונות הוא כ-1.2 עד 1.4 מיליון מבקרים בשנה, שמבצעים מספר גדול בהרבה של כניסות לכפר, מול אוכלוסייה של כ-2,600 עד 2,800 תושבים. בימי שיא מדובר לפי הדיווחים בעשרות אלפי מבקרים ביום אחד.

המשמעות המעשית אינה “אל תבואו”, אלא שהצפיפות מרוכזת בזמן ובמרחב: בשעות שכבר פורטו, בעורק המים המרכזי, ובשלושת החניונים שגוגל מפנה אליהם. מי שמזיז את עצמו מכל השלושה מקבל כפר אחר לגמרי.

מה לא שווה את הכסף

• Museumkaart בשביל חיתהורן. הכרטיס עולה 75 יורו למבוגר (39 יורו עד גיל 18) ופותח יותר מ-500 מוזיאונים. המוזיאון היחיד בחיתהורן עולה 7.50 יורו. אם חיתהורן היא עיקר הטיול שלכם, הכרטיס לא יחזיר את עצמו. הוא הופך משתלם רק בשילוב עם אמסטרדם ועוד ערים — השוואה מפורטת יש לנו בהשוואה בין I amsterdam City Card ל-Museumkaart.
• סירה רחבה ויקרה. דווקא הכלים הצרים — פונטר, קאנו, קיאק — נכנסים לתעלות הצדדיות שבהן הכפר נראה כמו שהוא נראה בתמונות. הסירה הרחבה תקועה בעורק המרכזי עם כולם.
• סיור מאורגן ליום שלם מאמסטרדם. אם יש לכם רכב או ראש לתחבורה ציבורית, אתם משלמים כאן בעיקר על נוחות ההסעה — לא על גישה למשהו שלא תוכלו להגיע אליו לבד.

סירות וסיורים בחיתהורן: מה שווה להזמין מראש

סירת ה”וויספרבוט” החשמלית להשכרה עצמית לא דורשת הזמנה מוקדמת מחוץ לחודשי הקיץ — מגיעים לאחת ממשכירי הסירות לאורך Binnenpad, משלמים, ויוצאים. בשני מקרים כן כדאי לסגור מראש: בסופי שבוע של יולי-אוגוסט, כשהסירות נגמרות עד 11:00, וכשאתם רוצים סיור שיט מודרך של שעה עם קפטן (כ-10–12 אירו לאדם), שמשלים את החלק היפה של התעלה מחוץ לכפר עצמו, באגם בובנווידה. ב-Tiqets נמכרים סיורי שיט ושילובים של חיתהורן עם טיול יום מאמסטרדם (כולל הסעה — רלוונטי במיוחד למי שבלי רכב, אחרי שקראתם למעלה כמה מסובך להגיע בתחבורה ציבורית). המחירים מוצגים באירו וניתן לבטל ברוב הכרטיסים עד 24 שעות לפני:

חצי יום שבאמת עובד

ההיגיון פשוט: להיות על המים לפני 11:00 או אחרי 17:00, ולא באמצע. גרסה מעשית ליום קיץ, ברכב:

1. 8:15 — יציאה, חניה באחד החניונים בכניסה הדרומית או הצפונית ולא במרכז.
2. 9:30 — פתיחת ההשכרה. פונטר או קאנו לשעתיים־שלוש, לכיוון האגם בובנוויידה ולא רק בתעלת הכפר.
3. 12:00 — החזרת הכלי, כשהתעלה בשיא העומס וזה כבר לא הבעיה שלכם.
4. 12:30 — המוזיאון (בקיץ פתוח עד 17:00) וארוחה.
5. 14:00 — יציאה. אם נשארתם, שווה לחכות ל-17:00 ולצאת שוב למים בשקט אמיתי.

שאלות שחוזרות

צריך רישיון שיט? לא לסירות החשמליות השקטות שמושכרות לתיירים — המשכירים נותנים הדרכה קצרה ומפה לפני היציאה.

אפשר לראות את חיתהורן בלי לשוט? כן. יש שביל הליכה לאורך התעלה ורשת גשרונים, וזו הדרך הזולה ביותר לראות את הכפר. אבל התעלות הצדדיות נגישות רק מהמים.

כמה זמן צריך? חצי יום מספיק לכפר עצמו. יום שלם הגיוני רק אם יוצאים גם לפארק הלאומי ויירריבן-ויידן שמסביב.

הנתונים אומתו בספטמבר 2026 מול אתר עיריית סטיינוויקרלנד, אתר המוזיאון, אתרי משכירי הסירות ומידע התיירות המקומי. מחירי סירות, שעות פתיחה ותעריפי חניה משתנים לעיתים קרובות ולעיתים באמצע העונה — בדקו מול המקור ביום הנסיעה.